3 הדקות הראשונות של ישיבה קובעות את כל מה שיקרה אחריה.

רוב המנהלים פותחים ישיבה כדי להתחיל.

אני מציע לפתוח אותה כדי לקבוע שליטה.

אם אתה פותח ישיבה ב-

“טוב... מה חדש?”

או “יאללה, נתחיל?”

או גרוע מזה - “מי רוצה להתחיל?”

אתה מוותר מראש על ההובלה.

פתיחה לא ברורה יוצרת ניהול מתנצל.

ניהול מתנצל מייצר ישיבה מתפזרת.

וישיבה מתפזרת גובה שעות מיותרות של שיחות מסדרון.

פתיחת ישיבה היא לא טכנית, היא טקסית.

זו הרגע שבו אתה מציב גבולות, מסמן היררכיה, ומכריז:

“אנחנו לא באנו לשוחח. באנו להחליט.”

איך עושים את זה בפועל?

1. מסמנים התחלה ברורה

"אנחנו מתחילים עכשיו, היעד: לקבל החלטות בשלושה נושאים, עד 11:30."

2. מגדירים מסגרת

"כל נושא יקבל עד 20 דקות. נחליט, נתקדם, נחלק תחומי אחריות."

3. מחלקים משימות כבר בהתחלה

"עומר מנהלת את הסיכום, עמית שומרת על הזמנים, אני מוביל את הדיון."

רוצה פורמט פתיחה שישנה את כל מבנה הישיבות שלך?

דבר איתי - ונבנה אחד שגורם לכל צוות להבין מי מוביל, מה המטרה, ומה הקצב.

יוני ירימי | ייעוץ, אימון ופיתוח ארגוני

ארכיטקטורה של שקט ניהולי · בהירות מערכתית · צמיחה ארגונית

052-4434622 | yoni.yarimi@gmail.com