זה הדבר היחיד שלא הצלחתי להטמיע אף פעם בארגון - ולמה...

היום נכנסתי במקרה למעדנייה קטנה בשוק התקווה.

מאחורי הדלפק עמדה רוזי - בעלת המקום.

רק רציתי לשאול על גבינה…

אבל כל שאלה שלי הפכה לסיפור.

על המחלבה בגליל, על אופן ההכנה, על הזמן שבו הגבינה מתיישנת, על המרקם, הטעם, וגם כמובן - טעימות.

אבל מה שהכי נשאר איתי זה לא הטעם.

זו ההתלהבות.

האהבה שלה לעשייה.

הזיק בעיניים.

כשיצאתי משם חשבתי לעצמי - רוזי לא נולדה ככה.

זו חוויית הזכות שהיא חיה בתוכה.

והיא לא שייכת רק לעובדים עצמאיים, היא שייכת גם לארגונים.

במהלך השנים הטמעתי בארגונים תהליכים, תרבות שירות, שינויים ניהוליים עמוקים.

אבל יש דבר אחד שמעולם לא הצלחתי להטמיע , בלי הנהלה שמחויבת באמת לשינוי.

חוויית זכות.

אי אפשר להנחיל אותה בצווים. אי אפשר לדרוש אותה.

אפשר רק לאפשר אותה ואת זה רק הנהלה מחוייבת יכולה לעשות.

זו תחושת הערך שהעובד מרגיש.

לא מה הוא נותן לארגון - אלא מה הוא מקבל ממנו.

איך מקום העבודה מגדיל אותו, מאפשר לו לצמוח, מתייחס אליו.

זו לא סיסמה.

עובד שחווה זכות הוא יותר מחויב, יותר יוזם, יותר נוכח.

ולא , זה לא קסם שמגיע מהבית.

זו מערכת שלמה שצריכה לאפשר את זה.

אז אם אתם רוצים עובדים עם ברק בעיניים כמו של רוזי -

תתחילו מלבנות סביבת עבודה מעצימה, מפתחת, אנושית.

וזה מתחיל בהנהלה.

רוצים לבדוק איך מייצרים אצלכם חוויית זכות שתתרגם למחויבות ועשייה?

שלחו לי הודעה או כתבו כאן בתגובות - ונתאם שיחה.

(ולכו לבקר אצל רוזי, אתם תודו לי Rozi Melech)

יוני ירימי | ליווי הנהלות | תקשורת ארגונית

[📞]052-4434622 | [✉️]yoni@yarimi.co.il